מבוא
אוננות, הידועה גם בשם הנאה עצמית או גירוי עצמי, היא פעולה של גירוי מיני עצמי כדי להשיג הנאה מינית ושחרור. זהו היבט נפוץ וטבעי של המיניות האנושית והיה נהוג לאורך ההיסטוריה על ידי אנשים מכל המינים, הגילאים והנטיות המיניות. למרות הנוהג הנפוץ שלה, אוננות עדיין נשארת נושא טאבו בתרבויות רבות ולעתים קרובות לא נדון בגלוי או במדויק. מטרת מאמר זה היא לספק מדריך מקיף לאוננות, החל מהגדרתה והסיבות לעיסוקה ועד להשפעתה על הבריאות המינית וכל מה שביניהם.
היסטוריה ותפיסות תרבותיות
מעשה האוננות תועד בתרבויות עתיקות רבות, כולל המצרים הקדמונים, היוונים והרומאים. ברבות מתרבויות אלה, אוננות נתפסה כהתנהגות נורמלית וטבעית ואף נחגגה באמנות ובספרות. עם זאת, ככל שהחברות הושפעו יותר מדת ומוסר, אוננות קיבלה סטיגמה ונתפסה כחטא ומזיק.
במאות ה -18 וה -19, אנשי מקצוע רפואיים החלו לקשר אוננות למחלות פיזיות ונפשיות, מה שהוביל לפיתוח פרקטיקות מזיקות כגון מילה, מילת נשים וכריתת הדגדגן, בניסיון לשלוט בהתנהגות. רק במאה ה -20 החלה אוננות להיות מוכרת כחלק בריא ונורמלי של המיניות האנושית, הודות ליצירותיהם של זיגמונד פרויד ואלפרד קינסי.
כיום, תפיסות תרבותיות ועמדות כלפי אוננות משתנות מאוד. בתרבויות מסוימות היא עדיין נחשבת לטאבו ופסולה מבחינה מוסרית, בעוד שבאחרות היא נתפסת כחלק טבעי ונורמלי מהמיניות האנושית. בסופו של דבר, תפיסת האוננות מעוצבת על ידי שילוב מורכב של אמונות תרבותיות, קודים מוסריים וחוויות אישיות.
הגדרה ופרקטיקה
אוננות מוגדרת כגירוי עצמי של איברי המין של האדם להנאה מינית. זה יכול לכלול מגע, שפשוף, או ליטוף איברי המין של אחד, והוא עשוי לכלול גם את השימוש בצעצועי מין או עזרים אחרים. הצורה הנפוצה ביותר של אוננות כוללת גירוי הדגדגן או הפין עד כדי עוררות מינית ושיא, הידוע גם בשם אורגזמה. עם זאת, אוננות יכולה לכלול גם גירוי חלקים אחרים של הגוף, כגון הפטמות, פי הטבעת, או אזורים ארוגניים.
אנשים עשויים לבחור לאונן מסיבות שונות, כגון הנאה מינית, הפגת מתחים, או לחקור את גופם ואת תשוקותיהם המיניות. זו יכולה להיות דרך לספק צרכים מיניים כאשר בן זוג אינו זמין, או פשוט כצורה של טיפול עצמי. עבור רבים, אוננות היא גם דרך ללמוד על התגובות וההעדפות המיניות שלהם, אשר לאחר מכן ניתן לתקשר עם שותפים מיניים לחוויה מינית מספקת יותר.
אוננות ובריאות מינית
בניגוד לאמונות הישנות כי אוננות גורמת נזק לרווחה הגופנית והנפשית של האדם, מחקרים רבים הראו כי מדובר בפועל בטוח ובריא. למעשה, אוננות נקשרה ליתרונות בריאותיים חיוביים רבים.
הפגת מתחים
אוננות יכולה להיות דרך מצוינת להקל על מתח ומתח. כאשר מתעורר מינית, הגוף משחרר הורמוני הרגשה טובה כגון אנדורפינים ואוקסיטוצין, אשר יכולים להפחית מתח ולקדם הרפיה. זו הסיבה שאנשים רבים עשויים לפנות לאוננות כצורה של טיפול עצמי או כדי להפיג מתח לאחר יום ארוך.
שיפור התפקוד המיני
אוננות ידועה גם כבעלת השפעה חיובית על התפקוד המיני. על ידי חקירת הגוף ונקודות ההנאה של האדם, אנשים יכולים להשיג הבנה טובה יותר של מה שמביא להם הנאה, מה שמוביל לחוויה מינית מספקת יותר עם בן זוג. בנוסף, אוננות קבועה יכולה לסייע בשמירה על תשוקה מינית, להפחית חרדה מינית ולשפר את הביטחון העצמי המיני.
רווחה פיזית ורגשית
אורגזמות במהלך אוננות משחררות נחשול של אנדורפינים, אשר נמצאו כבעלי יתרונות פיזיים ורגשיים רבים. אלה כוללים הפחתת כאב, חיזוק המערכת החיסונית, וקידום תחושות של אושר ורווחה כללית.
חינוך והעצמה מינית
אוננות יכולה להיות גם דרך לאנשים ללמוד על גופם ותשוקותיהם המיניות, מה שמוביל להבנה טובה יותר של זהותם המינית. זה יכול לשמש גם ככלי לחינוך מיני, במיוחד עבור צעירים, על ידי מתן סביבה בטוחה ולא שיפוטית לחקור את המיניות שלהם.
מיתוסים ותפיסות מוטעות
למרות היתרונות הרבים של אוננות, עדיין יש הרבה מיתוסים ותפיסות מוטעות סביב זה. אנשים מסוימים עשויים עדיין להאמין כי זה יכול לגרום נזק פיזי ונפשי, להוביל לבעיות בתפקוד המיני, או אפילו לגרום פוריות. עם זאת, אין ראיות מדעיות התומכות בטענות אלה. אוננות היא פעילות בטוחה וטבעית, ואין גבול לתדירות או לכמה אפשר לעשות את זה.
חשוב גם להזכיר כי אוננות מוגזמת, בדיוק כמו כל פעילות אחרת, יכולה לגבות מחיר על בריאותו הפיזית, הנפשית והחברתית של הפרט. אם אוננות מתחילה להפריע לפעילות היומיומית
